מילון מונחים
שבת, כשר, כיפה, מנהג, הלכה… הסברים קצרים למונחים נפוצים בחיים היהודיים, עם קישור לערך המלא.
- אשכנזיםaškenazim
- יהודים שמוצאם ממרכז אירופה וממזרחה. מסורתם עיצבה גם את החיים היהודיים בארצות צ׳כיה; שפתם המסורתית הייתה יידיש. בהרחבה: Ashkenazim
- בית כנסתbejt kneset
- מקום של תפילה בציבור, לימוד ומפגש קהילתי. במרכזו ארון הקודש הפונה לירושלים. בהרחבה: Synagogue
- בר מצווהbar micva
- הגעתו של נער לבגרות דתית בגיל 13, שממנה הוא מחויב במצוות. בדרך כלל מציינים אותה בעלייה לתורה. בהרחבה: Bar and Bat Mitzvah
- ברית מילהbrit mila
- מילת בן ביום השמיני ללידתו כאות לברית בין האל לאברהם. מבצע אותה *מוהל*. בהרחבה: Brit Milah
- בת מצווהbat micva
- הגעתה של נערה לבגרות דתית בגיל 12. אופן החגיגה משתנה לפי הזרם – מחגיגה משפחתית ועד קריאה בתורה בקהילות לא־אורתודוקסיות. בהרחבה: Bar and Bat Mitzvah
- גוט וואך (שבוע טוב)gut voch
- ברכה ביידיש שפירושה „שבוע טוב“, הנאמרת בצאת השבת. בהרחבה: Havdalah
- גויgoj
- בעברית „עם, אומה“; במקרא המילה משמשת גם לישראל. בשימוש המאוחר פירושה „לא־יהודי“, והיא עשויה להישמע ניטרלית או מזלזלת לפי ההקשר.
- הבדלהhavdala
- הטקס בצאת שבת וחג, המבדיל בין קודש לחול. הוא כולל יין, בשמים ונר קלוע. בהרחבה: Havdalah
- הגדהhagada
- הספר הנקרא בליל הסדר. הוא מספר על יציאת מצרים וקובע את סדר הערב. בהרחבה: פסח
- הלכהhalacha
- המשפט הדתי היהודי. הוא נשען על התורה, התלמוד וספרי הפסיקה המאוחרים; הזרמים מבינים את תוקפו המחייב באופנים שונים.
- חופהchupa
- החופה שתחתיה נערכים הנישואין היהודיים. היא מסמלת את ביתם המשותף של בני הזוג. בהרחבה: Jewish Wedding
- חלהchala
- הלחם החגיגי שמברכים עליו בשבת ובחג. במסורת האשכנזית הוא בדרך כלל קלוע; צורתו שונה בין הקהילות. בהרחבה: Challah
- חמסהchamsa
- קמע בצורת כף יד, נפוץ בעיקר בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. זהו סמל עממי להגנה, לא מצווה דתית.
- חמץchamec
- מוצרים מחמשת מיני דגן שהחמיצו, שאסור לאכלם ולהחזיקם בפסח. לפני החג מבערים אותם מן הבית. בהרחבה: Kashrut for Passover
- חנוכהchanuka
- חג אורים חורפי בן שמונה ימים, לזכר חנוכת המקדש בימי מרד החשמונאים. בכל ערב מדליקים נר אחד נוסף. בהרחבה: חנוכה
- חנוכייהchanukija
- מנורת חנוכה בת שמונה נרות ונר עזר, *שמש*. היא שונה ממנורת המקדש בת שבעת הקנים. בהרחבה: Hanukkiah
- ט״ו בשבטtu bi-švat
- ראש השנה לאילנות, בט״ו בשבט. אוכלים פירות, בעיקר משבעת המינים, ובישראל נוטעים עצים. בהרחבה: Tu BiShvat
- טליתtalit
- בגד תפילה ובו *ציצית* בארבע כנפותיו, הנלבש בתפילת שחרית. מי שמתעטף בו משתנה לפי קהילה וזרם. בהרחבה: Tallit
- יארצייטjorcajt
- מונח ביידיש ליום השנה לפטירת קרוב לפי הלוח העברי. מדליקים נר נשמה ואומרים קדיש. בהרחבה: Mourning and Burial
- יום כיפורjom kipur
- היום הקדוש בשנה. מאפיינים אותו צום של יממה, תפילה ותשובה. בהרחבה: Yom Kippur
- יידישjidiš
- שפתם של יהודי אשכנז, המבוססת על גרמנית ימי־ביניימית עם רכיבים עבריים וסלאביים ונכתבת באותיות עבריות. היא חיה עד היום בעיקר בקהילות החסידיות. בהרחבה: Ashkenazim
- ישיבהješiva
- מוסד ללימוד תלמוד והלכה, במסורת בזוגות (*חברותא*). בהרחבה: Torah Study
- כיפהkipa
- כיסוי ראש קטן (ביידיש *יארמולקע*) המבטא יראת שמים. זהו מנהג ולא מצווה מן התורה; הנוהג משתנה לפי הזרם. בהרחבה: Kippah
- כשרkašer
- מזון העומד בדיני הכשרות. המונח משמש גם לחפצים, למשל ספר תורה כשר. בהרחבה: כשרות
- כשרותkašrut
- מערכת דיני המזון היהודיים: בעלי חיים מותרים, שחיטה כדין, הפרדה בין בשר לחלב. מידת השמירה שונה בין משפחות וזרמים. בהרחבה: כשרות
- כתובהketuba
- שטר הנישואין, במסורת בארמית, הקובע את התחייבויות הבעל לאשתו. לעתים קרובות הוא מעוטר בעושר. בהרחבה: Jewish Wedding
- לדינוladino
- ספרדית־יהודית, השפה המסורתית של יהודי ספרד לאחר הגירוש. כיום זוהי שפה בסכנת הכחדה. בהרחבה: Sephardim
- מגן דודmagen David
- כוכב בעל שישה קצוות. הוא נעשה לסמל יהודי כללי בעת החדשה; פראג היא מן המקומות שבהם הופיע מוקדם כסמל הקהילה.
- מזוזהmezuza
- בית ובו קלף עם פסוקי *שמע*, הקבוע על משקוף הדלת הימני. מקורה בציווי לכתוב את דברי התורה „על מזוזות ביתך“. בהרחבה: Mezuzah
- מזל טובmazel tov / mazal tov
- ברכה לאירועים משמחים כמו חתונה, לידה או בר מצווה. בהגייה האשכנזית נשמע „מַזְל טוֹב“, ובהגייה הישראלית „מַזָּל טוֹב“.
- מזרחיםmizrachim
- יהודים מן המזרח התיכון ומצפון אפריקה, למשל מעיראק, מאיראן או ממרוקו. מבחינת נוסח התפילה הם קרובים לספרדים. בהרחבה: Mizrahim
- מנהגminhag
- נוהג מקובל של קהילה או משפחה. לכן נבדלים האשכנזים, הספרדים ואחרים בפרטים רבים.
- מנורהmenora
- מנורת שבעת הקנים של בית המקדש, מן הסמלים היהודיים העתיקים ביותר. היא מופיעה גם בסמל מדינת ישראל. בהרחבה: Menorah
- מנייןminjan
- קוורום של עשרה בוגרים הנדרש לתפילה בציבור עם קדיש וקריאת התורה. בפרקטיקה האורתודוקסית נמנים רק גברים; בקהילות לא־אורתודוקסיות בדרך כלל גם נשים. בהרחבה: Synagogue
- מצהmaca
- לחם שלא החמיץ, עשוי קמח ומים, הנאכל בפסח לזכר היציאה החפוזה ממצרים. בהרחבה: פסח
- מצווהmicva
- ציווי; המסורת מונה בתורה 613 מצוות. בדיבור גם „מעשה טוב“.
- מקווהmikve
- מקווה טהרה של מים טבעיים, המשמש לטבילה, למשל של נשים לפי דיני טהרת המשפחה או בגיור. טובלים בו גם כלים חדשים. בהרחבה: Family Life
- משנהmišna
- הקובץ הכתוב הראשון של התורה שבעל פה, שנערך בסביבות שנת 200 בארץ ישראל. הוא היסוד של התלמוד. בהרחבה: Torah Study
- סדרseder
- הסעודה החגיגית בליל הפסח הראשון (בתפוצות בדרך כלל גם בשני), המתנהלת לפי ההגדה. בהרחבה: פסח
- סוכהsuka
- מבנה ארעי שגגו מענפים (סכך), שבו אוכלים ושוהים בחג הסוכות. הוא מזכיר את מחסות בני ישראל במדבר. בהרחבה: Sukkah
- סוכותsukot
- חג הסתיו לזכר הנדודים במדבר. אוכלים (ולפעמים גם ישנים) ב*סוכה* ומברכים על ארבעת המינים. בהרחבה: Sukkot
- סידורsidur
- ספר התפילה לימות החול ולשבת. הנוסח משתנה לפי המנהג – אשכנז, ספרד ועוד. בהרחבה: Prayer and Blessings
- ספרדיםsefaradim
- צאצאי יהודי חצי האי האיברי, שגורשו מספרד ב־1492 ומפורטוגל זמן קצר לאחר מכן. הם התיישבו בעיקר באגן הים התיכון, באימפריה העות׳מאנית ובמערב אירופה. בהרחבה: Sephardim
- עבריתivrit
- שפת המקרא והתפילה, הנקראת במסורת „לשון הקודש“. בצורתה המודרנית היא השפה הרשמית של ישראל.
- עלייהalija
- הגירה של יהודים לארץ ישראל. כך נקראת גם העלייה לתורה בבית הכנסת. בהרחבה: Israel
- עמידהamida
- התפילה המרכזית בכל תפילה, הנאמרת בעמידה ובלחש. בימות החול נקראת גם *שמונה עשרה*. בהרחבה: Prayer and Blessings
- פוריםpurim
- חג שמח על פי מגילת אסתר, על הצלת היהודים בפרס. קוראים את המגילה, שולחים משלוחי מנות ומתחפשים. בהרחבה: Purim
- פסחpesach
- חג אביב לזכר יציאת מצרים. הוא נמשך שבעה ימים בישראל ושמונה בתפוצות; אוכלים מצה ועורכים את ליל הסדר. בהרחבה: פסח
- פרווהparve
- מזון שאינו חלבי ואינו בשרי – כגון ירקות, פירות, ביצים או דגים. לפי דיני הכשרות מותר לאכלו עם שניהם. בהרחבה: Parve and Fish
- צברcabar / sabra
- כינוי לישראלי יליד הארץ, על שם פרי הצבר: קוצני מבחוץ ומתוק מבפנים. בהרחבה: Israel
- צדקהcedaka
- נתינה לנזקקים. ביהדות אין זו מחווה רשותית אלא חובה לעזור למי שזקוק לכך. בהרחבה: Community Life
- קדישkadiš
- תפילה בארמית המקדשת את שם האל ומפרידה בין חלקי התפילה. היא ידועה כקדיש יתום הנאמר לעילוי נשמת הנפטרים; היא מחייבת מניין. בהרחבה: Kaddish
- קיבוץkibuc
- יישוב שיתופי בישראל, שהתבסס במקורו על בעלות משותפת. הראשונים נוסדו בראשית המאה ה־20; רבים הופרטו מאז. בהרחבה: Israel
- קידושkiduš
- הברכה על היין המקדשת את השבת או החג. היא נאמרת בתחילת הסעודה החגיגית. בהרחבה: Kiddush
- ראש השנהroš ha-šana
- ראש השנה העברי בסתיו, יום הדין ותחילת עשרת ימי תשובה. תוקעים בשופר ואוכלים תפוח בדבש. בהרחבה: Rosh Hashanah
- רבrav
- מורה ובקי בהלכה, הפוסק בשאלות דתיות ומנהיג את הקהילה. הרב אינו כוהן ואינו מתווך בין האדם לאל. בהרחבה: Synagogue
- שבועותšavuot
- חג השבועות, שבעה שבועות אחרי פסח, לזכר מתן תורה בסיני. נפוצים המנהגים של מאכלי חלב ולימוד בלילה. בהרחבה: Shavuot
- שבעהšiva
- שבעת ימי האבל לאחר קבורת קרוב. האבלים נשארים בבית וחברים באים לנחם אותם. בהרחבה: Mourning and Burial
- שבתšabat
- יום המנוחה השבועי, משקיעת השמש ביום שישי ועד מוצאי שבת. הוא נפתח בנרות ובקידוש ומסתיים בהבדלה. בהרחבה: שבת
- שבת שלוםšabat šalom
- ברכה הנאמרת מיום שישי עד מוצאי שבת. אשכנזים אומרים גם ביידיש *גוט שבעס*. בהרחבה: שבת
- שואהšoa
- רצח העם שביצעו הנאצים ביהודי אירופה, ובו נרצחו כשישה מיליון בני אדם. הוא מוזכר ביום השואה. בהרחבה: Yom HaShoah
- שולšul
- הכינוי ביידיש לבית הכנסת. משתמשים בו בעיקר אשכנזים; בית הכנסת העתיק בפראג ידוע בשם *אלטנוי־שול*. בהרחבה: Synagogue
- שופרšofar
- קרן איל שתוקעים בה, הידועה בעיקר מראש השנה ומצאת יום הכיפורים. בהרחבה: Shofar
- שחיטהšchita
- שחיטת בהמות ועופות לפי ההלכה, בידי *שוחט* מוסמך בחתך אחד בסכין חדה מאוד. בהרחבה: Shechitah and Preparing Meat
- שלוםšalom
- מילה שמשמעותה המקורית שלמות ושלווה, והיא גם ברכה יומיומית במפגש ובפרידה.
- שמחת תורהsimchat tora
- חג בסוף חגי תשרי, שבו מסיימים את מחזור קריאת התורה השנתי ומתחילים אותו מחדש. בישראל הוא חל יחד עם שמיני עצרת, ובתפוצות ביום שלאחריו. בהרחבה: Simchat Torah
- שמע ישראלšema jisrael
- הצהרת האמונה היסודית באל אחד („שמע ישראל…“, דברים ו, ד), הנאמרת בבוקר ובערב. בהרחבה: Shema Yisrael
- תורהtora
- חמישה חומשי תורה, הכתובים ביד על מגילה שממנה קוראים בבית הכנסת. במובן הרחב – כלל התורה היהודית. בהרחבה: Torah scroll
- תלמודtalmud
- תיעוד רחב של דיוני חכמים על המשנה (*גמרא*). יש תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי, שהשפעתו רבה יותר. בהרחבה: Torah Study
- תנ״ךtanach
- המקרא. השם הוא ראשי תיבות של שלושת חלקיו: תורה, נביאים וכתובים.
- תפוצות
- קהילות יהודיות החיות מחוץ לארץ ישראל. בתפוצות נמשכים חלק מן החגים יום אחד יותר מאשר בישראל. בהרחבה: Diaspora
- תפיליןtfilin
- שני בתים מעור ובהם פסוקי תורה, הנקשרים ברצועות על הזרוע ועל הראש בתפילת שחרית של ימות החול. בהרחבה: Tefillin
- תשעה באבtiša be-av
- יום צום בט׳ באב, לזכר חורבן בית המקדש הראשון והשני ואסונות נוספים בתולדות ישראל. בהרחבה: Tisha B'Av